הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות מורכבות שמתבטאות ביחס בעייתי לאוכל, לגוף ולמשקל — ולא רק ב'הרגלי אכילה'. הן כוללות מגוון תמונות: אנורקסיה (הימנעות קיצונית מאכילה), בולימיה (אכילת יתר ואחריה התנהגויות פיצוי), אכילה כפייתית, ואכילה רגשית שמשמשת להתמודדות עם רגשות קשים.
הפרעות אכילה משפיעות גם על הבריאות הגופנית, ולכן טיפול יעיל לרוב משלב בין הטיפול הנפשי לבין ליווי רפואי ותזונתי.
המחקר הקליני מצביע על כמה גישות מבוססות-מחקר, כשלרוב מדובר בטיפול רב-תחומי המשלב כמה גורמים.
גרסה ייעודית של CBT להפרעות אכילה, נחשבת לטיפול המבוסס-מחקר המוביל.
מרכזי במיוחד בטיפול במתבגרים, כשההורים לוקחים חלק פעיל בתהליך ההחלמה.
עבודה עם דיאטן/ית קליני/ת לצד הטיפול הנפשי, לבניית יחס בריא יותר לאוכל.
מעקב אחר ההשלכות הגופניות, במיוחד במקרים בהם יש סיכון בריאותי.
הקו המפריד הוא ההשפעה על התפקוד והבריאות — עיסוק אובססיבי, פגיעה גופנית או רגשית, ואובדן שליטה על ההתנהגות סביב אוכל. אבחנה מדויקת נעשית על ידי איש מקצוע.
לא. אמנם השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים, אך גברים ובני כל הגילאים יכולים לסבול מהפרעות אכילה, ולעיתים מאובחנים מאוחר יותר בגלל תפיסה שגויה שזו 'בעיה נשית' בלבד.
משתנה מאוד לפי החומרה — תהליכים יכולים להימשך מספר חודשים ועד שנים, במיוחד כשיש צורך בליווי רב-תחומי.
לרוב מומלץ מאוד, במיוחד כשיש השלכות בריאותיות. המטפל/ת הנפשי/ת יכול/ה להפנות לגורם משלים מתאים.
כדאי לבדוק ניסיון ספציפי בתחום — לא כל מטפל/ת כללי/ת מוכשר/ת לעבודה עם הפרעות אכילה, שדורשות ידע ייעודי.
חלק מקופות החולים וביטוחי הבריאות המשלימים מסבסדים טיפול נפשי, ולעיתים גם ליווי תזונתי. מומלץ לבדוק מול הביטוח שלכם.
ספרו לבוט של iGrow קצת על המצב, והוא יעזור למצוא איש/אשת מקצוע מתאימ/ה.