איך בוחרים מטפל/ת? שבע שאלות ששווה לשאול לפני הפגישה הראשונה

רוב האנשים שמגיעים לחפש מטפל/ת לא עושים את זה ביום טוב. מגיעים כשמשהו כבר כבד, ואז מגלים שצריך גם לקבל החלטות: איזה סוג מטפל, איזו שיטה, איפה, כמה. זה מרגיש הרבה. הרשימה הזאת נועדה להקטין את זה לכמה שאלות שאפשר לענות עליהן בכנות, בלי ידע מוקדם.

1מה אני מחפש/ת עכשיו?

יש הבדל בין "אני רוצה לעבוד על החרדה שלי לפני מבחנים" לבין "אני לא מרגיש/ה טוב כבר תקופה ולא יודע/ת למה". שניהם סיבות מצוינות להתחיל. ההבדל הוא רק בסוג ההתחלה: נושא ממוקד מאפשר לחפש מטפל/ת שמתמחה בו. תחושה כללית מאפשרת להגיע ולהגיד בדיוק את זה, ולתת למטפל/ת לעזור לכם למקד.

לא צריך לדעת מה "יש לכם". מספיק לבחור את הנושא שהכי קרוב למה שאתם מרגישים, ולתת לשיחה הראשונה לעשות את השאר.

2איזו הכשרה יש למטפל/ת?

בישראל יש כמה מקצועות שמציעים ליווי רגשי, ולכל אחד הכשרה ורישוי אחרים: פסיכולוגים (קליניים, חינוכיים, שיקומיים ועוד), פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים ממקצועות שונים, מטפלים באמנויות, יועצים ומאמנים. הפרופיל של כל מטפל/ת באתר אמור להציג את ההכשרה והתעודות כפי שהמטפל/ת מציג/ה אותן.

לא צריך לזכור את כל ההבדלים. מה שכן שווה לעשות: לקרוא מה כתוב, ואם משהו לא ברור, לשאול ישירות. מטפל/ת מקצועי/ת יענה על "איזו הכשרה יש לך?" בלי להיעלב.

מי עושה מה: סוגי אנשי המקצוע

• פסיכיאטר/ית: רופא/ה עם התמחות בפסיכיאטריה. יכול/ה לאבחן מבחינה רפואית ולרשום תרופות.
• פסיכולוג/ית קליני/ת: תואר שני בפסיכולוגיה ורישום בפנקס הפסיכולוגים. "מומחה/ית" אומר שהושלמה גם התמחות מלאה.
• עובד/ת סוציאלי/ת קליני/ת: עו"ס עם הכשרה טיפולית, רשום/ה בפנקס העובדים הסוציאליים. עובדים בטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי.
• "פסיכותרפיסט/ית": התואר לבדו לא מעיד על מקצוע מסוים. לרוב אלה פסיכולוגים, עו"סים או מטפלים אחרים שלמדו פסיכותרפיה, ולכן כדאי לשאול מה ההכשרה הבסיסית.
• מטפל/ת זוגי/ת ומשפחתי/ת: איש/אשת מקצוע טיפולי שהשלים/ה הכשרה ייעודית לעבודה עם זוגות ומשפחות.
• מטפלים באומנויות ומטפלים רגשיים: עובדים בגישות ובהכשרות שונות. כדאי לשאול על ההכשרה ועל הניסיון בתחום שלכם.

פסיכולוגים ועובדים סוציאליים רשומים בפנקסים ממשלתיים, ואפשר לבדוק את הרישום באתרי משרד הבריאות ומשרד הרווחה.

3באיזו גישה עובדים?

יש גישות שמתמקדות במה שקורה עכשיו ובכלים פרקטיים (למשל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), ויש גישות שמתעניינות יותר בדפוסים שחוזרים לאורך זמן (למשל טיפול דינמי). יש גם שילובים, טיפול ממוקד-טראומה, טיפול זוגי ומשפחתי, ועוד.

אין גישה "נכונה". יש התאמה בין מה שאתם צריכים לבין איך שהמטפל/ת עובד/ת. אם השם של השיטה לא אומר לכם כלום, זה בסדר: שאלו "איך נראית פגישה טיפוסית אצלך?" ותקבלו תשובה הרבה יותר שימושית.

מאמנים וגישות משלימות

לצד המקצועות הטיפוליים, באתר מופיעים גם מאמנים ומטפלים בגישות משלימות והוליסטיות. אנשים פונים אליהם מסיבות שונות: כדי לעבוד על מטרה מסוימת, כדי להתמקד בגוף ובנשימה, או כי הגישה מדברת אליהם. חלק משלבים אותן עם טיפול נפשי. רוב הגישות האלה אינן מקצועות שמוסדרים בחוק, וההכשרות בהן שונות מאוד זו מזו, ולכן כדאי לשאול כל מטפל/ת איפה למד/ה, כמה זמן, ואיך נראה אצלו/ה מפגש.

• אימון אישי, עסקי והורי: עבודה ממוקדת במטרה: החלטה, שינוי בקריירה, הרגלים או התנהלות בבית. לרוב קצר ומובנה, עם משימות בין המפגשים.
• מיינדפולנס, מדיטציה והתמקדות: תרגול של קשב ונוכחות והקשבה לגוף ולתחושות, בקבוצה או באופן פרטני.
• גוף-נפש ודמיון מודרך: גישות שעובדות דרך הגוף, הנשימה והדמיון, מתוך תפיסה שהגוף והרגש קשורים זה בזה.
• NLP: שיטה שעוסקת בדפוסי חשיבה ושפה ובאופן שבו הם משפיעים על התנהגות. נפוצה בעיקר באימון.
• טיפול באומנות, בכתיבה ובקלפים טיפוליים: שימוש ביצירה, בכתיבה או בקלפים ככלי לביטוי ולשיחה, במקום או לצד שיחה מילולית.
• קונסטלציה משפחתית ותקשורת מקרבת: עבודה על קשרים ומערכות יחסים: הסתכלות על המשפחה כמערכת, או למידה של דרך תקשורת בין אנשים.
• הילינג, תטא הילינג, ריברסינג ותקשור: גישות אנרגטיות ורוחניות. כל אחת מהן מתוארת על ידי העוסקים בה בדרך אחרת, ולכן כדאי לשאול מה קורה במפגש ומה המטפל/ת מציע/ה.

בכל גישה שתבחרו, אם יש מצוקה נפשית קשה או מחשבות לפגוע בעצמכם, חשוב לפנות גם לאיש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש. ער״ן זמין בטלפון 1201, 24 שעות ביממה.

4פנים אל פנים, או מרחוק?

לשניהם יש יתרונות. פגישה בקליניקה נותנת מרחב מופרד מהבית, וזה לפעמים חלק מהעניין. פגישה בווידאו חוסכת נסיעה, פותחת אפשרויות מחוץ לעיר שלכם, ולחלק מהאנשים קל יותר לדבר מהמרחב שלהם. חשבו איפה יהיה לכם באמת שקט לשעה. זאת התשובה.

5כמה זה עולה, ומה עם החזרים?

המחיר נקבע על ידי כל מטפל/ת, ולכן הוא לא מופיע ככלל בפרופיל. זה נושא לגיטימי לחלוטין לשיחה הראשונה, ואפשר לשאול עליו לפני שקובעים פגישה. שווה גם לבדוק מול קופת החולים או הביטוח המשלים שלכם אם יש החזר על טיפול פסיכולוגי, ואם כן, אצל אילו בעלי מקצוע. התנאים משתנים בין קופות ותוכניות, ולכן עדיף לברר ישירות אצלם.

טיפול פסיכולוגי ניתן גם דרך קופות החולים, בהשתתפות עצמית. היתרון הוא המחיר, ולפעמים יש המתנה ופחות אפשרות לבחור את המטפל/ת. בטיפול פרטי, הטווחים שמתפרסמים היום הם בערך 250–600 ₪ למפגש, לפי המקצוע, הניסיון והאזור.

6האם מרגיש לי נוח?

הקשר עם המטפל/ת הוא לא "אווירה נעימה" מסביב לטיפול. הוא חלק ממה שעובד.

אחרי פגישה או שתיים, שימו לב: האם הרגשתם שמקשיבים לכם? האם היה מקום להגיד "לא הבנתי" או "זה לא מדויק"? האם יצאתם קצת יותר מסודרים ממה שנכנסתם, גם אם לא קלים יותר? אלה סימנים טובים. אי-נוחות בתחילת טיפול היא נורמלית; תחושה מתמשכת שלא רואים אתכם, פחות.

7מה קורה אם זה לא מתאים?

מחליפים. זה לא כישלון ולא עלבון, זה חלק מהתהליך. מותר להגיד למטפל/ת "אני מרגיש/ה שזה לא מתאים לי" ומותר גם פשוט לא לקבוע פגישה נוספת. הרבה אנשים מוצאים את ההתאמה הנכונה בניסיון השני או השלישי. מה שחשוב הוא לא להפוך את ההחלפה לסיבה לעצור לגמרי.

מה לשאול בשיחה הראשונה

הפגישה הראשונה היא גם הזדמנות שלכם להכיר. זה לגיטימי לשאול:

• מה ההכשרה שלך, ובאיזו גישה את/ה עובד/ת?
• יש לך ניסיון עם מה שהבאתי היום?
• איך נראה טיפול אצלך: כל כמה זמן נפגשים, ולכמה זמן בערך?
• איך נדע אם הטיפול עוזר?
• מה המחיר, ומה קורה אם צריך לבטל מפגש?

שאלות נפוצות

ואם אין כוח לכל זה עכשיו

גם זה בסדר. בשביל זה יש את עמוד הנושאים: בוחרים את מה שהכי קרוב למה שאתם מרגישים, ורואים מי המטפלים שעוסקים בו, עם הפרופיל המלא של כל אחד ואחת, כך שרוב השאלות שלמעלה כבר עונות על עצמן שם. ואם משהו עדיין לא ברור, שואלים.